#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין הנודר משומרי שבת בישראל ובכותים ובנכרים?<br>ובעולי ירושלים?<br>והאם כוונת הנודר למצווים בדבר או למקיימים ומה ההכרח?<br>ומה דין הנודר מאוכלי השום?	"שומרי שבת - אסור בישראל וכותים, ומותר בנכרים.<br>עולי ירושלים - אסור בישראל, ומותר בכותים ונכרים.<br>אין לומר דתלי בקיום בפועל, דא""כ גם מנכרים השומרים יאסר. וגם אין לומר דתלי בציווי לבד, דהא גם כותים מצווים לעלות לרגל. אלא הכוונה למצווים ועושים.<br>ומאוכלי השום אסור בישראל ובכותים, דגם הם מצווים ועושים."	נדרים דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין האומר קונם שאיני נהנה לבני נח ומדוע?<br>ושאיני נהנה לזרע אברהם? והא איכא ישמעאל ועשו?	"אסור בנכרים ומותר בישראל, דאף שגם הם מצאצאי נח, כיון דאיתקדש אברהם איקרו על שמיה.<br>אסור בישראל ומותר בנכרים. דאף דאיכא ישמעאל, כתיב כי ביצחק יקרא לך זרע. ואע""ג דאיכא עשיו, כתיב ביצחק ולא כל יצחק."	נדרים דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האומר שאיני נהנה מישראל, כיצד יעשה במשא ומתן? ומה הדין כשאסר על עצמו נכסיהם?<br>והאומר שאין ישראל נהנים לי? ומה הדין בנכסים שקנה לאחר זמן?<br>ושאיני נהנה להם והם לי? ומה כוונת המשנה בזה?	"ימכור בזול ויקנה ביוקר. וכשאסר נכסיהם לא יוכל לקנות כלל דכבר חל האיסור, ורק איירי באוסר הנאת הישראל עצמם, וכל שהוא קונה ביוקר אי""ז הנאה מהם.<br>ימכור ביוקר ויקנה בזול אם שומעים לו. ואף נכסים שלאחר זמן, ול""ח דשלבל""ע, דאין האיסור בנכסים אלא שלא יהנו ממנו והוא בעולם, ואם ימכור בזול יהנו ממנו.<br>ואם אסר שניהם יהנה לעכו""מ, וקמ""ל דל""ח נדר שוא שאינו חל כלל, הואיל ויש לו תקנה אף שהיא רחוקה."	נדרים דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם במקח חשבינן ללוקח נהנה או למוכר? (פרט הראייה משמואל, והראייה מהמשנה, וסיכום הדינים למסקנא).	שמואל אמר דנאנס בידי הלוקח לבקרו חייב, אלמא דהנאת לוקח היא.<br>ובמתני' דמוכר בפחות ולוקח ביותר מבואר דשניהם נהנים.<br>והסיקו דבזבינא דרמי על אפיה הנאת מוכר היא. ובזבינא חריפא הנאת לוקח, ובהכי איירי שמואל. ובמציעא שניהם נהנים, ובזה איירי מתני'.	נדרים דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פסק שמואל בלוקח כלי מן האומן לבקרו ונאנס בידו? ומ""ט?<br>ואלו ב' תנאים נאמרו בזה? (אחד כאן ואחד בב""ב).<br>ואיזו ברייתא היא כדבריו?"	"חייב, דהנאת לוקח היא וחשיב כשואל דכל הנאה שלו.<br>ואיירי בזבינא חריפא כדמסקינן הכא דרק כה""ג הוי הנאת לוקח. וכן איירי רק בקייצי דמיה כדמסקינן בב""ב, דאז סמכא דעתיה שיוכל לקנות.<br>ומסייעינן ליה מהא דהלוקח כלים לבית חמיו ונאנסו בהליכה חייב."	נדרים דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הלוקח כלים לשגרם לבית חמיו ואם לא יקבלו ממנו יחזירם, מה הדין אם ניזוקו בהליכה, ובחזרה?<br>ומה פסק ר""נ בספסירא? ומ""ט?"	"בהולכה חייב אף באונס, דכל הנאה שלו. בחזרה חייב בגניבה ואבידה ופטור באונס, דכבר אינו כלוקח, מ""מ הואיל ונהנה מעיקרא מהנה והוא כש""ש.<br>ור""נ חייב את הספסירא גם בחזרה, ופירש לרבא דהוא משום דגם הליכה דידיה כחזרה, שהרי אם היה מוצא למוכרו אפילו בחזרה היה מוכר."	נדרים דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דין האומר קונם שאני נהנה לערלים? ושאני נהנה למולים?<br>ומ""ט הוצרך התנא להביא לזה ג' קראי? (כי כל, הערל, בנות הערלים)."	"ערלים - אסור בנכרים אפילו מולים, ומותר בישראל אפילו ערלים.<br>מולים - אסור בישראל אפילו ערלים, ומותר בנכרים אפילו מולים.<br>שאין הערלה קרוייה אלא לשם עובדי כוכבים.<br>ותחילה הביא התנא מקרא דכי כל הגויים ערלים, וע""ז י""ל דהכוונה לערלת לב, וכדמסיים קרא וכל בית ישראל ערלי לב.<br>ומייתי מקרא דהפלישתי הערל הזה, אף שלא ידע שלא נולד מהול. וע""ז יש לדחות דמ""מ הרוב אינם מהולים.<br>ומ""מ מייתי מקרא דבנות הערלים, דבעם שלם ודאי יש כמה מהולים ואפ""ה קרא להם כך."	נדרים דף לא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"במה מאוסה הערלה?<br>ובמה גדולה המילה? (י""ג, שבת, צרעת, משה, אברהם, בריתי, כל המצוות)."	"שנתגנו בה רשעים, שנאמר כי כל הגויים ערלים.<br>שנכרתו עליה י""ג בריתות.<br>שדוחה את השבת החמורה.<br>שדוחה את הנגעים.<br>שלא נתלה למשה עליה אפילו לפי שעה.<br>שלא נקרא אברהם תמים עד שמל.<br>שלא נתקיימו שמים וארץ אלא בעבורה, שנאמר אם לא בריתי וכו'.<br>ששקולה כנגד כל המצוות, כדכתיב כי על פי הדברים האלה כרתתי אתך ברית."	נדרים דף לא		
